המשנה לנשיא א' מצא:
עניינה של העתירה בבקשת העותרים, הורים לילדים שבשנת הלימודים תשס"ד סיימו את חוק לימודיהם בכיתות ו' ו-ז', לאפשר לילדיהם ללמוד בבית-הספר המקיף מאיר שפיה במסגרת תוכנית "מופת". העתירה הוגשה לבית-המשפט ביום 23.6.2004. משום דחיפות העניין נדונה העתירה לפנינו בימים 28.6.2004 ו-4.7.2004. ביום 20.7.2004 החלטנו לקבל את העתירה בחלקה, וכך פסקנו:
בהסכמת בעלי-הדין נדונה עתירה זו לפנינו כאילו ניתן בה צו-על-תנאי, ולאחר עיון בה, בטיעוני הצדדים ובבקשת ההצטרפות, הננו מחליטים כלהלן:
(א) רושמים אנו לפנינו את הצהרת המשיבה 1, כי ילדי עותרים שבשנת הלימודים תשס"ד למדו בכיתות ז' במסגרת תוכנית מופת בבית-הספר המקיף מאיר שפיה אושרו להמשך לימודים בבית-הספר האמור גם בשנות הלימודים הבאות.
(ב) ביחס לילדי עותרים, שבשנת הלימודים תשס"ד סיימו את לימודיהם בכיתות ו', ובקשותיהם להירשם ללימודים בכיתות ז' בבית-הספר המקיף מאיר שפיה אושרו (או תאושרנה) על-ידי ועדת המעברים, נעשה בזה צו מוחלט המורה למשיבה 1 לאשר את לימודיהם בבית-הספר מאיר שפיה בשנת הלימודים תשס"ה וכן בשנות הלימודים הבאות.
(ג) אין בהצהרת המשיבה 1 שבפסקה (א) ובצו המוחלט שבפסקה (ב) כדי למנוע מן המשיבה 1 לנקוט בהליכים הנחוצים להגדרת מעמדו של בית-הספר המקיף מאיר שפיה לעניין קליטתם במסגרתו, בשנות הלימודים תשס"ו ואילך, של תלמידים חיצוניים. ככל שתפעל להשלמתו של ההליך האמור לפני פגרת חג הפסח בשנת הלימודים הקרובה, מי שיבקשו להשיג על צדקת ההחלטה לא יישמעו בטענה, שפתיחת בית-הספר לתלמידים חיצוניים בשנות הלימודים תשס"ד ותשס"ה, יצרה בקרב הורים ותלמידים אחרים אינטרס הסתמכות, או ציפייה מוצדקת, כי בית-הספר ייפתח לתלמידים חיצוניים גם בשנות הלימודים הבאות.
המשיב 1 (משרד החינוך) ישלם לעותרים את הוצאות העתירה, כפי שתשומנה על-ידי כבוד הרשם, ושכר-טרחת עורך-דין בסך -15000 ש"ח.
הנימוקים לפסק-דיננו יינתנו בנפרד.
2. נימוקינו לפסק-דין זה יובאו להלן. אך כדי שהדברים יהיו מובנים, נקדים ונתאר את ההשתלשלות העובדתית והדיונית.
רקע עובדתי ודיוני
3. בית-הספר המקיף מאיר שפיה (המשיב 2) הוא בית-ספר חקלאי פנימייתי. עד לסיומה של שנת הלימודים תשס"ג למדו בו רק חניכי הפנימייה. לקראת שנת הלימודים תשס"ד החליט בית-הספר, בשיתוף עם עמותת "מופת - קבוצה לקידום הוראה" (המשיבה 3), לפתוח שתי כיתות ז' אקסטרניות, שבמסגרתן ייקלטו גם תלמידים חיצוניים מיישובי הסביבה. כיתות אלה יועדו לפעול במסגרת תוכנית "מופת" - תוכנית שש-שנתית לקידום לימודי המדעים בשילוב מחויבות חברתית - אשר נועדה לתלמידים המבקשים למצות את הפוטנציאל הגלום בהם, גם אם אינם בעלי הישגים גבוהים. החלטה זו זכתה (ביום 14.4.2003) לברכת המפקחת מטעם המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך. במסמך שהוכתר במילים "אישור לפתיחת כיתות מדעיות בשיתוף תוכנית 'מופת'", כתבה המפקחת למנהל בית-הספר:
כפי שהתרשמתי מהעיון בחומר ומהשיחה שקיימנו בינינו, התוכנית מאוד מעניינת ומוצלחת ועשויה לקדם מאוד את רמת הלימודים בביה"ס. אני מאשרת את פתיחת כיתות ז' המדעיות, מברכת אתכם על המהלך ומאחלת לכם הצלחה בקליטת התלמידים מהסביבה.
בהסתמך על אישור זה החל בית-הספר בפרסום התוכנית ובקליטת תלמידים במסגרתה מיישובי הסביבה - אור-עקיבא, זכרון-יעקב וחריש-קציר. בשלב מסוים התברר כי רשויות החינוך המקומיות של אור-עקיבא ושל זכרון-יעקב מתנגדות למעבר תלמידים מבתי-הספר שבאזוריהן לבית-הספר שפיה. בעקבות זאת אסר מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך (ביום 26.6.2003) על מנהל בית-הספר שפיה להמשיך בקליטת התלמידים, כל עוד לא יינתן לכך אישור על-ידי מנהל המחוז. כן הורה מנהל המחוז למנהל בית-הספר לבטל את רישומם של התלמידים שכבר נרשמו ללימודים בבית-הספר שפיה בשנת הלימודים תשס"ד. חרף זאת המשיך בית-הספר בהכנות לפתיחת התוכנית. זאת, לטענתו, בשל הבטחה על-פה שניתנה לו על-ידי מנהל המחוז, כי ישקול "ברוח אוהדת" לאשר את ביצוע התוכנית, אם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר תאשרנה לתלמידים המעוניינים בכך ללמוד שלא באזורי הרישום שלהם.
4. ביום 31.8.2003, עם פתיחתה של שנת הלימודים תשס"ד, נפתחו בבית-הספר שפיה שתי הכיתות החדשות, שבהן הופעלה תוכנית מופת, והתלמידים החיצוניים החלו ללמוד בהן. סמוך לאחר מועד זה, ולנוכח העובדה שהרשויות המקומיות לא אישרו את מעברם של התלמידים, הורה משרד החינוך למנהל בית-הספר שפיה להפסיק לאלתר את לימודי התלמידים החיצוניים במוסדו.
כנגד החלטה זו עתרו הורי התלמידים, ביום 18.9.2003, לבית-המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (עת"ם 1292/03), ובו ביום נתן בית-המשפט (סגן הנשיא, השופטת ב' גילאור), במעמד צד אחד, צו זמני אשר מנע את הוצאת התלמידים מבית-הספר. ביום 2.10.2003, לאחר שבית-המשפט המחוזי קבע מועד לדיון בעתירה המינהלית, קיימה מנכ"לית משרד החינוך, גב' רונית תירוש, דיון בהשתתפות נציגי בית-הספר. בסכמה דיון זה ציינה המנכ"לית, בין היתר, כי אין לה התנגדות למעבר התלמידים לבית-הספר שפיה, אם יהיו לכך אישורים בכתב של "הרשויות המקומיות השולחות", ובלבד שמעבר התלמידים לא ידלל את בתי-הספר באזוריהם. ובהתייחסה לשאלת מעמדו של בית-הספר שפיה קבעה המנכ"לית, כי "לקראת שנה"ל תשס"ה יתקיים דיון עקרוני ברמת מטה, שבו ייבדק המירקם האזורי של ביה"ס".
יצוין כבר עתה, כי הדיון העקרוני שעל החלטתה לקיימו הודיעה המנכ"לית בסיכומה, לא התקיים בסופו של דבר. מכל מקום, לאור עמדת המנכ"לית, ולאחר שגם בית-המשפט המינהלי הורה להם (ביום 31.12.2003) לעשות כן, פנו ההורים אל הרשויות המקומיות השולחות בבקשות לאשר את מעבר התלמידים. הפניות נעשו בהגשת בקשות מתאימות ל"ועדות מעברים", הפועלות ברשויות החינוך המקומיות הרלוונטיות. מאחר שצו המניעה הזמני יצר, הלכה למעשה, עובדות מוגמרות ביחס ללימודי התלמידים החיצוניים שנקלטו בכיתות ז' בשנת הלימודים תשס"ד, ומאחר שתוכנית מופת היא תוכנית שש-שנתית, התייחסו הבקשות להמשך לימודי התלמידים בבית-הספר שפיה, בכיתות ח' עד י"ב, לאמור, משנת הלימודים תשס"ה ואילך.
בקשות התלמידים תושבי אור-עקיבא הוגשו לוועדת המעברים של עיריית אור-עקיבא (המשיבה 4), אך זו נמנעה מלהתכנס כדי לדון בהן. בקשות התלמידים תושבי זכרון-יעקב הוגשו לוועדת המעברים של "איגוד ערים אזור שומרון (מוסדות חינוך על יסודיים)" (איגוד ערים שומרון), המשמש כרשות החינוך המקומית של מספר רשויות מקומיות, ושבמועד הרלוונטי גם המועצה המקומית זכרון-יעקב (המשיבה 5) נכללה ביניהן. ועדת המעברים של איגוד ערים שומרון הביעה תרעומת על כך שהתלמידים תושבי זכרון-יעקב החלו את לימודיהם בבית-הספר שפיה מבלי לקבל את אישורה. עם זאת, לאור העובדות שנוצרו בשטח ובשל אופייה של תוכנית מופת, החליטה הוועדה כי טובת הילדים מחייבת לאשר בדיעבד את המשך לימודיהם במסגרת התוכנית עד לכיתה י"ב. אשר לתלמידי חריש-קציר, הרי שמן החומר שהוגש לנו במסגרת העתירה לא עולה אם גם הם הגישו בקשות מעבר פורמאליות לרשות החינוך המקומית ביישובם. עם זאת אין מחלוקת בין הצדדים, כי רשות החינוך של חריש-קציר תומכת במעבר. מכאן שעניינם של תלמידים אלה לא עורר קושי.
5. משהדיון העקרוני בדבר מעמדו האזורי של בית-הספר שפיה - שעל קיומו כזכור הורתה מנכ"לית משרד החינוך - בושש מלהתקיים, החל בית-הספר להיערך, על דעת עצמו, לקראת פתיחת כיתות ז' אקסטרניות חדשות במסגרת תוכנית מופת גם בשנת הלימודים תשס"ה. ביום 10.5.2004 הודיע בית-הספר לבית-המשפט לעניינים מינהליים, כי ההרשמה לשנת הלימודים תשס"ה הסתיימה, וכי הנרשמים לכיתה ז' (שלא נכללו בין העותרים בעת"ם 1292/03) הונחו להגיש בקשות העברה לוועדות המעברים ברשויות החינוך המקומיות ביישוביהם.
6. ביום 24.5.2004 נתן בית-המשפט פסק-דין בעת"ם 1292/03. מפסק-הדין עלה, כי בית-המשפט שוב לא ראה צורך להכריע בעתירה לגופה: עניינם של תלמידי זכרון-יעקב וחריש-קציר, שהחלו את לימודיהם בשנת תשס"ד, לא היה טעון עוד הכרעה שיפוטית; משרד החינוך לא עמד על דרישתו להפסקת לימודיהם של תלמידי אור-עקיבא עוד במהלך שנת הלימודים תשס"ד (שכבר עמדה להסתיים); ואילו החלטותיה העתידיות של ועדת המעברים של אור-עקיבא, ביחס ללימודיהם של תלמידי אור-עקיבא בשנים הבאות, לא היוו חלק מן התשתית שעליה נסמכה העתירה. בנסיבות אלו החליט בית-המשפט לדחות את העתירה. אך חרף החלטתה לדחות את העתירה - ובשל ההנחה "שתהיה לכך השלכה על הדיונים וההחלטות של ועדות המעברים" - מצאה סגן הנשיא גילאור מקום וטעם להציג את עמדתה גם לגוף העניין. בהתייחסה לשאלה אם העותרים נהגו בתום-לב ציינה, כי לנוכח המצג של בית-הספר ועמותת מופת כלפיהם, ולפיו התוכנית קיבלה את האישור הנדרש ממשרד החינוך (מצג שהתבסס, בין היתר, על אישור המפקחת מיום 14.4.2003), אין היא רואה "כי הייתה לעותרים סיבה להניח שתתעורר בעיה מצד משרד החינוך ומובנת תחושתם כי נקלעו, שלא מרצון, למאבק לא להם בין הגורמים החינוכיים השונים". כן קבעה כי אינה "שותפה לדעה שההורים ניסו לחתור תחת פעולת הרשות באופן המסכל במכוון פעילות מנהלית תקינה ונראה כי ביקשו בתום לב לרשום את ילדיהם לביה"ס". עם זאת ציינה, כי לדעתה "אין לקבל טענת העותרים כי קמה להם זכות מכח הבטחה שלטונית ברורה, כי יינתן להם להמשיך לימודיהם בתכנית החדשה ולפחות עד לסוף שנת הלימודים". היא הוסיפה וציינה, כי "אל מול התנהגות העותרים, נפלה שגגה בהתנהלות ביה"ס", בכך שהמשיך להיערך לפתיחת הכיתות גם כשנודע לו על התנגדות הרשויות המקומיות ומנהל המחוז במשרד החינוך. בהתייחסה לבקשות התלויות ועומדות לפני ועדת המעברים של אור-עקיבא העירה סגן הנשיא, כי שוכנעה שהמשך הלימודים במסגרת התוכנית עד לכיתה י"ב מהווה אבן פינה בה, ועל כן הוצאתם מהתוכנית של מי שכבר השלימו את לימודי כיתה ז' במסגרתה עלולה להסב להם נזק. זאת ועוד: לאור אופייה המיוחד של התוכנית, דילול משתתפיה בהוצאתם ממסגרתה של תלמידי אור-עקיבא, צפוי לפגוע גם בתלמידי זכרון-יעקב וחריש-קציר, שימשיכו ללמוד באותה מסגרת. עם זאת הסכימה השופטת, כי גם לבית-הספר באור-עקיבא נגרם נזק בשל עזיבת תלמידיו לטובת תוכנית מופת. לסיום הביעה סגן הנשיא צער על כך שמנכ"לית משרד החינוך לא דיווחה במסגרת סיכומיה מה עלה בגורל הדיון העקרוני, שלפי הנחייתה מיום 2.10.2003 אמור היה להתקיים לקראת שנת הלימודים תשס"ה. על כך הוסיפה ואמרה: